היפומאניה

הפרעה נפשית המאופיינת בעליצות יתר קלה עד בינונית נקראת היפומאניה. היפומאניה הינה אי תקינות מצב הרוח, המאופיינת באופטימיות, לחץ בדיבור ובפעילות וירידה משמעותית בצורך בשינה.

חלק מהאנשים הלוקים בהיפומאניה נהנים מיצירתיות מוגברת, בעוד אחרים נוטים לשיקולי דעת מוטעים וזעפנות.

מאניה לעומת היפומאניה

ההגדרה הרפואית של היפומאניה הינה תקופה ברורה של מצב רוח מרומם, עצבני או ידידותי, באופן עקבי הנמשך לפחות ארבעה ימים ושונה באופן מובלט ממצבי רוח רגילים.

המאפיינים הקליניים של מאניה מראים עלייה בולטת במצב הרוח, המאופיינת בתחושת אופוריה, פעילות יתר ודיס-אינהיביציה. היפומאניה הינה צורה מתונה של מאניה – היא נמשכת זמן קצר יותר ופחות חמורה, ללא האפיונים הפסיכוטים.

ניתן להבדיל את ההיפומאניה ממצב שמחה רגיל דרך העקביות, חוסר תגובתיות (לא נגרמת עקב חדשות טובות או מושפעת מחדשות רעות) והמוגבלות החברתית המאפיינת אותה.

המאניה תמיד מתרחשת כחלק מהפרעה רגשית דו קוטבית (מאניה דיפרסיה). הנכות החברתית המאפיינת את המאניה עשויה להיות חמורה ונלוות בהתנהגות חסרת עכבות המובילה לחובות כבדים (כתוצאה מבזבוז יתר או נדיבות יתר), אובדן מערכות יחסים (כתוצאה מהפקרות), נידוי חברתי ואיבוד מקום העבודה (כתוצאה מהתנהגות חסרת עכבות או בלתי זהירה).

אדם הלוקה בהיפומאניה עשוי להרגיש טוב עם ההפרעה, אשר מיוחסת עם תפקוד טוב יותר ויצרנות מוגברת יותר. לכן, כאשר בני המשפחה והחברים לומדים לזהות את שינויי מצבי הרוח כהפרעה דו קוטבית, הוא עשוי להכחיש כי משהו איננו כשורה אצלו. ללא טיפול נאות, לעומת זאת, ההיפומאניה עשויה להפוך למאניה חמורה אצל אנשים מסויימים או להתחלף בדיכאון.

הצורה הפחות חמורה של הפרעה דו קוטבית הינה היפומאניה. אנשים הלוקים בהפרעה זו נוטים להיות אנרגטיים ופעילים יותר מן הרגיל. עם זאת, הם לא נוטים לאשליות והזיות או מאבדים כל קשר למציאות, שכן הם מודעים לזהות שלהם ומסוגלים להבחין ולהכיר במציאות. הבעיה מתחילה כאשר הם נוטים להעריך יתר על המידה את היכולות שלהם ולא מצליחים לראות את הסיכונים הניכרים לעין המעורבים בפעולות שלהם.

לדוגמא, אם הם בעלי עסק, הם עשויים לפתע להחליט להרחיב אותו באופן שהוא בלתי מעשי בעליל או לפצוח בתוכניות פעולה ללא הכנה נאותה. צורות נוספות של התנהגות חסרת עכבות כוללות נהיגה פזיזה, התמכרות להימורים, בולמוסי קניות והרפתקאות מיניות. כמו כן, הם עשויים להיות מלאים ברעיונות, אבל לא מסוגלים ללכת איתם עד הסוף. בעוד אלה אנשים אשר מאוד כייף להיות לידם, הם עשויים לחוש חסרי סבלנות אם לא מאפשרים להם לעשות כאוות נפשם.

זוהי הפרעה נפשית קשה לאיבחון, שכן היא מוסווית בתחושת שמחה. החשיבות באבחון ההפרעה הינה עצומה שכן, כהפרעה דו קוטבית, היא עשויה להתדרדר לדיכאון, עד כדי סיכון מוגבר להתאבדות.

תסמינים של היפומאניה

  • נטייה להערכת יתר של היכולות האישיות.
  • תחושת הערכה עצמית או יומרנות מוגברת.
  • צריכה מוגברת של אלכוהול.
  • תכנון תוכניות מרובות.
  • מעורבות מוגזמת בפעילויות מהנות.
  • חוסר יכולת להבחין בסיכונים הכרוכים בפעילויות שלהם.
  • עניין מוגבר בפלרטוט מיני לא אופייני.
  • רצון לבצע מספר דברים בו זמנית.
  • צורך מופחת בשינה.
  • רגישות יתר מהרגיל.
  • תחושת של לקיחת יותר מדי תחומי אחריות.
  • פעילות מוכוונת מטרה מוגברת.

בעוד חלק מהתסמינים אינם שליליים, הם עשויים להוביל לקבלת החלטות שגויות אשר עלולים לסכן את חייו של המטופל, כדוגמת אי לקיחת תרופות חיוניות, בשל התחושה הטובה שההיפומאניה משרה בו.

דרכי טיפול

אותן תרופות המשמשות לטיפול קליני במאניה, משמשות גם לטיפול בהיפומאניה וביניהן מייצבי מצבי רוח כדוגמת ליתיום, טגרטול, דפקוט, טופאמקס ונאורונטין. כמו כן, אצל חלק מהאנשים הלוקים בהיפומאניה נרשמה תגובה טובה למינונים גבוהים של אומגה 3.

מאחר ומחלות דו קוטביות נוטות להידרדר, מניעת ההידרדרות הינה אתגר רפואי בטיפול בהפרעה נפשית דו קוטבית רגשית. מטופל אשר חווה יותר משני התקפים של ההפרעה הדו קוטבית בתוך פרק זמן של חמש שנים, יפיק רבות מנקיטה בטיפולים מניעתיים.