הזעת יתר ובעיות נפשיות – מה הקשר?

הזעת יתר ובעיות נפשיות – מה הקשר?יחסי הגומלין בין הזעת יתר לבעיות נפשיות והפרעות פסיכיאטריות נחשבים למורכבים ביותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהזעת היתר עלולה לגרום לבעיות נפשיות, אך הבעיות הנפשיות עלולות אף הן לגרום להזעת יתר.

מעבר לכך, לא אחת מתברר כי הטיפול התרופתי בבעיות הנפשיות הוא זה שגרם להזעת היתר, המהווה במקרים האלו תופעת לוואי של הטיפול התרופתי. במאמר שלפניכם נסקור את הקשר שבין הזעת יתר לבעיות נפשיות תוך התייחסות להיבטים השונים שלו.

תרופות פסיכיאטריות הגורמות להזעת יתר

ראשית, יש לציין כי בנוסף לתרופות הפסיכיאטריות, ישנו מגוון רחב ביותר של תרופות אחרות שתופעות הלוואי שלהן כוללות בין היתר הזעת יתר. בין היתר מדובר למשל ב- Bethanechol המיועדת להגברת התנועתיות של שלפוחית השתן, Raloxifene הנרשמת לנשים בגיל המעבר למניעת הירידה במסת העצם כתוצאה מהשינויים ההורמונליים בתקופת חיים זו, Pilocarpine המשמשת לטיפול ביובש מוגבר בפה וגלאוקומה הניתנת לחולים אונקולוגיים רבים ועוד.

בקבוצת התרופות הפסיכיאטריות ישנן תרופות רבות הגורמות להזעת יתר, כשבעיקר מדובר בתרופות אנטי דיכאוניות השייכות למשפחת ה- SSRIs ותרופות השייכות למשפחת ה- SNRIs. התרופות שעשויות לגרום להזעת יתר השייכות למשפחת ה- SSRIs הן למשל Reboxetine, Fluvoxamine, Duloxetine ו- Paroxetine ובמשפחת ה- SNRIs אנחנו מוצאים בעיקר את ה- Vanlafaxine ואת ה- Milnacipran.

אם מטופל העושה שימוש בתרופות פסיכיאטריות מרגיש שינוי בכמות הזיעה לאחר התחלת השימוש בתרופה פסיכיאטרית כזו או אחרת, מוטב כי ידווח על כך לרופא המטפל בו. במקרים רבים, ניתן יהיה לבצע שינויים במינון התרופתי או במידת הצורך להחליף את התרופה בתרופה אחרת שלא גורמת להזעת יתר.

כמו כן, אם מטופל פסיכיאטרי סובל מהזעת יתר, מומלץ כי ידווח על כך לרופא המטפל בו על מנת שמראש לא יקבל תרופה הגורמת לתופעה זו, שכן במקרה הזה ההזעה עלולה להחמיר מאוד.

הפרעות פסיכיאטריות שעשויות לגרום להזעת יתר

ישנן מספר הפרעות פסיכיאטריות שעשויות לגרום להזעת יתר, כשבראש ובראשונה מדובר על הפרעות חרדה שונות. הפרעות אלו משפיעות על הסובלים מהן הן במישור הפסיכולוגי והנפשי והן במישור הפיזיולוגי.

אי לכך, בדרך כלל לצד הזעת היתר, יסבלו הלוקים בהפרעות השונות גם מדפיקות לב מואצות, הפרעות שונות במערכת העיכול, בחילה ועוד. הזעת יתר היא אחד מהמאפיינים של הפרעת חרדה מוכללת, חרדה חברתית, התקפי חרדה (פניקה) ועוד.

במקרים האלו, לרוב מדובר בפעילות יתר של המערכת הסימפתטית המהווה תת מערכת של מערכת העצבים האוטונומית. המערכת הסימפתטית מגיבה למצבי מתח, לחץ, פחד וחרדה בסדרה של תגובות אוטומטיות המכינות את הגוף לתגובת הילחם או ברח. ייתכן כי מדובר בשריד אבולוציוני, שכן בעבר הזעת היתר שימשה אותנו לצורך קירור הגוף שהתחמם במהלך הריצה, עת ברחנו מטורפים פוטנציאליים.

כמו כן, ישנם הסובלים מהזעה מוגברת בכפות הידיים במצבי לחץ. במקרים האלו ייתכן כי מדובר בהכנת הגוף לטיפוס על עצים גבוהים לצורך הגנה והתרחקות מסכנה. הטיפול בהזעת יתר על רקע בעיות פסיכיאטריות לרוב לא מתייחס להזעה עצמה, אלא לבעיה הראשונית ולכן מבוסס ברובו על טיפול נפשי בשילוב עם תרופות להפחתת חרדה.

בנוסף לכך, לא אחת כולל הטיפול שימוש בתרגילים וטכניקות שונות בהם נעשים ניסיונות לשלוט על תגובות הגוף במצבי לחץ. במקרים האלו, הטיפול כולל בדרך כלל שימוש בביופידבק לזיהוי תגובות הגוף במצבי לחץ, תרגול של טכניקות להרפיה והירגעות במצבי לחץ ועוד.

הזעת יתר כגורם פוטנציאלי לבעיות נפשיות

הזעת יתר אמנם לא מהווה גורם עצמאי להתפתחות של בעיות נפשיות, אך במקרים החמורים היא בהחלט יכולה לגרום לפגיעה בביטחון העצמי ולירידה בערך העצמי. כמו כן, ישנם לא מעט אנשים הסובלים מהזעת יתר הנוטים להסתגר, הנמנעים מקשרים חברתיים ומפגשים חברתיים, מקשרים אינטימיים ורומנטיים. תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב הסובלים מהזעת יתר המלווה בריח זיעה חריף ולא נעים.