הפרעת דיכאון

הפרעת דיכאוןדיכאון הוא אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות, ומופיע בשלב מסוים בחייהם של כ- 10% מהאוכלוסיה. למרות שרבים מאיתנו נוטים לייחס את המושג דיכאון לתחושות של עצב ודכדוך, חשוב להבדיל בין אלה לבין דיכאון קליני, שהסובל ממנו מתאפיין אמנם בתחושת עצב אך גם בתחושה עמוקה וקשה של ריקנות: אובדן העניין בחיים, אובדן היכולת להנות, תחושות של חוסר טעם לחיים וחוסר ערך עצמי.

הדיכאון הוא ממושך ואינו תלוי בגורם חיצוני. הדיכאון גם אינו רק ייאוש מהעולם אלא גם ייאוש מעצמנו. האדם הדכאוני מאשים את עצמו במצבו וחש אין אונים וחוסר יכולת להתמודד.

הדיכאון נחלק לפי רמות, בין דיכאון קל לדיכאון כבד וממושך, כאשר הסימפטומים דומים בכל רמות הדיכאון, אך השוני הוא בחומרת ההפרעה. אם בעבר הדיכאון יוחס בעיקר להפרעות בילדות, כיום ברור כי יש גם מקור פיזיולוגי וגנטי משמעותי: שינויים כימיים בהולכה העצבית קשורים בדיכאון, כמו גם המטען הגנטי.

ישנו גם קשר הדוק בין מחלות גופניות לבין דיכאון נפשי. ועדיין, מצוקה משמעותית בילדות, נסיבות חיים קשות וארועים טראומטיים בחיים הבוגרים מגבירים את הסיכון לדיכאון. כמו כן, מחלות נוירופסיכיאטריות כמו תסמונת טורט הן גם בין הסיבות לדיכאון.

ישנם מגוון טיפולים המיועדים להפרעות דיכאון: טיפולים פסיכיאטרים, טיפולים פסיכולוגים ועוד. טיפולים אלה מסייעים בדרך כלל להתמודד עם הפרעת הדיכאון, זאת לעומת "דיכאון עמיד", העמיד בפני טיפולים אלה ורק טיפול אגרסיבי משולב מסייע לטפל בו.

דיכאון נפוץ יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, ונשים יכולות לסבול מדיכאון קדם וסתי, דיכאון לאחר לידה או דיכאון בתקופת החגים.

סימפטומים דכאוניים

דיכאון קליני הוא דיכאון שפוגע בתפקוד היומיומי. בין הסימפטומים האופייניים לדיכאון:

  • סימפטומים פסיכולוגים – תחושת ייאוש, עצבות, האשמה עצמית, חוסר אונים, ירידה בבטחון העצמי.
  • סימפטומים התנהגותיים – התבודדות- התרחקות גם מהאנשים הכי קרובים, ויתור על פעילויות מהנות ותחביבים.
  • סימפטומים פיזיולוגים – הפרעות שינה, שינויים בתיאבון, אי שקט מוטורי, עייפות כרונית ( שהינם תסמינים גם של דיכאון אטיפי)
  • סימפטומים קוגנטיביים – ירידה ביכולת הריכוז והחשיבה, חשיבה פסימית, מחשבות על מוות וקושי לקבל החלטות.

טיפול בדיכאון

בגלל עוצמתו של הדיכאון ותחושות הייאוש וחוסר האונים שנלוות לו, כמעט שלא ניתן "להתגבר" על דיכאון לבד. אדם שמצוי בתקופה דכאונית סובל סבל רב, אך הוא יתקשה לפנות לעזרה. חשוב להבין שבתקופה הדכאונית צורת המחשבה של האדם מעוותת, כיוון שהוא רואה את העולם כצבוע בשחור ולכן מתקשה לתת מבטחו בטיפול. אבל העובדות מוכיחות כי הטיפול בדיכאון מצליח במרבית המקרים להביא לשיפור משמעותי ולכן חשוב לעודד אדם שסובל מההפרעה לפנות לטיפול באופן מיידי.

הפסיכולוגיה עסקה בטיפול בדיכאון מאז שחר ימיה והטיפול הפסיכולוגי- הן הטיפול הפסיכודינמי והן הטיפול הקוגנטיבי- התנהגותי- נחשב ליעיל מאוד בטיפול בדיכאון. גם התרופות החדשות לטיפול בדיכאון, שאינן כוללות תופעות לוואי קשות כמו אלה של התרופות מהדור הקודם, הפכו את הטיפול בדיכאון יעיל לעין ערוך.

פעמים רבות הטיפול כולל קודם כל טיפול תרופתי (פרוזק, ציפרלקס) לייצוב מצב הרוח, בעיקר אם יש חשש להתאבדות, ולאחר מכן שילוב של טיפול פסיכולוגי. שילוב זה נחשב ליעיל ביותר בטיפול בדיכאון. במקרים של דיכאון קל נוטים לרוב לוותר על הטיפול התרופתי ולהתמקד בטיפול פסיכולוג.

  • טיפול באמצעות היפנוזההיפנוזה מטפלת בפוביות ובהפרעות דיכאון. לעיתים, היפנוזה מצליחה לפצח את הבעיה הגורמת להפרעות הדיכאון ממנה סובל המטופל.
  • טיפול פסיכודינמי – טיפול ארוך טווח המבוסס על שיחות ובו המטפל מסייע למטופל להבין את מקור הדיכאון שלו על בסיס היחסים המוקדמים עם ההורים ודפוסי היחסים בהמשך החיים.
  • טיפול קוגנטיבי – התנהגותי (CBT)- טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינו טיפול קצר טווח המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים והתנהגות בהווה.
  • טיפול חשמלי (ECT) – הטיפול בנזמי חשמל סובל מסטיגמות רבות, אך הוא נחשב יעיל מאוד בטיפול בדיכאון קשה, במקרה שהתרופות לא הועילו. הטיפול נעשה בהרדמה ואינו כרוך בכאב, אך חסרונו הוא בכך שהטיפול מביא לאובדן זכרון זמני, שלרוב חוזר כעבור מספר שבועות.
  • גירוי מוחי עמוקגירוי מוחי עמוק הוא טיפל חדשני, הנעשה באמצעות קסדת אלקטרודות, השולחת גירויים מגנטיים לאזורים שונים במוח ומסייעת למגוון בעיות נפשיות, דיכאון ועוד.