דיכאון עונתי

דיכאון הינה מחלה נפשית בקטגוריה של הפרעות מצב הרוח, אשר גורמת למצב רוח ירוד, דיספוריה, עצבות קשה וחוסר יכולת ליהנות מפעילויות שהיו מהנות בעבר. החולים סובלים מפגיעה משמעותית בתפקודם, הם חשים עייפות וחוסר אנרגיה, עסוקים במחשבות שליליות על עצמם ועל עתידם, מתקשים לישון ומתעוררים פעמים רבות במשך הלילה, אין להם תיאבון ואין להם רצון לעשות שום דבר.

כמו כן, קשרים החברתיים נפגעים, ולעיתים כל התפקוד היומיומי נפגע, מחשבות על התאבדות אינן חזון נפרץ, כמו גם ניסיונות אובדניים של ממש. ניתן לטפל בהפרעות דיכאון באמצעים פסיכיאטריים ופסיכולוגים, אך לעיתים קיימים מצבים בהם הדיכאון עמיד, משמע חסין בפני תרופות וטיפולים.

הסיבה לדיכאון אינה ידועה לגמרי. בהיבט הפיזיולוגי, ידוע שקיימים שינויים בתפקוד של אזורים וחומרים שונים במח (למשל, ירידה בכמות הנוירוטרנסמיטר סרטונין), או שינויים הורמונאליים בגוף הגורמים להופעת מצבי דיכאון, כמו דיכאון לאחר לידה.

בהיבט הפסיכולוגי, הדיכאון עלול לפרוץ לאחר התנסויות חיים שליליות וקשות, כמו אונס, מוות של קרוב, אהבה נכזבת ועוד. כמו כן, ידוע שיש היבט גנטי למחלה. כנראה שהגורם האמיתי הוא שילוב של כל השלושה.

עם זאת, גילו החוקרים תופעה מעניינת: בחורף, מספר מקרי הדיכאון עולה באופן משמעותי. כמו כן, במדינות חורפיות, קרות וחשוכות, מספר מקרי הדיכאון ביחס לגודל האוכלוסייה גדול באופן משמעותי ביחס למדינות קיציות וחמות. לדוגמא, בישראל החמה סובלים 4% מהאוכלוסייה מדיכאון, ואילו בסקנדינביה החשוכה סובלים מאותה מחלה 10%.

דיכאון חורף

החוקרים המשיכו לבדוק את התופעה, וגילו תופעה הנקראת דיכאון עונתי, או דיכאון חורף.ישנם אנשים אשר מתפקדים ומרגישים באופן נורמאלי במשך הקיץ, אך מידי חורף מצב רוחם מתדרדר עד למצב של דיכאון של ממש.

האבחון של דיכאון עונתי מתחיל באבחון סטנדרטי של דיכאון. על המטופל לעמוד בקריטריונים הפסיכיאטריים הנדרשים על מנת לאבחן דיכאון (תחושות דיספוריות המתמשכות במשך רוב שעות היממה למשך מספר שבועות, חוסר עניין בפעילויות מהנות, מחשבות בעלות אופי שלילי, קושי בתפקוד, וקשיים חברתיים). כאשר הסימפטומים הללו נעלמים מעצמם עם בוא האביב, אך חוזרים שוב ושוב במשך שלושה חורפים ברציפות לפחות, יוגדר האדם כסובל מדיכאון עונתי.

חשוב להפריד בין דיכאון עונתי לבין הפרעה דו-קוטבית (מאניה- דיפרסיה) – גם בהפרעה זו הדיכאון עשוי להופיע בחורף, ואילו המאניה אופיינית יותר לחודשים החמים של השנה, אך במצב זה לא יאובחן דיכאון עונתי.

טיפול בדיכאון עונתי

הטיפול בדיכאון עונתי מתחלק לשניים: חלק אחד מתייחס לחלק של הדיכאון, והטיפול בו דומה לטיפול בדיכאון רגיל. הוא כולל פסיכותרפיה מסוג כלשהו (טיפול דינאמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וכו'). התערבות מסוג זה בדרך כלל מתייחסת למאפיינים כלליים של דיכאון ולנסיבות חייו והתפתחותו של המטופל, ולא תמיד ניתנת חשיבות מיוחדת לכך שהדיכאון פורץ דווקא בחודשי החורף. לעיתים יש צורך להשתמש גם בתרופות פסיכיאטריות נוגדי דיכאון.

יש לציין שלהיות המחלה עונתית יש השלכה על האפשרות לשימוש בתרופות- לתרופות האנטי דיכאוניות הנפוצות (פרוזק, ציפרלקס ודומיהן) לוקח זמן רב להתחיל להשפיע, ולעיתים אין טעם להתחיל את השימוש בהן אם הדיכאון צפוי לחלוף מעצמו תוך זמן קצר.

החלק השני של הטיפול, כולל התייחסות לכך שמדובר בדיכאון עונתי, אשר לחורף יש השפעה על קיומו ועל עוצמתו. טיפולים אלה עושים שימוש בתהליך הנקרא פוטותרפיה- טיפול באור. הרעיון בטיפול זה הוא לחשוף את הגוף למעיין אביב מלאכותי, על מנת לנטרל את ההשפעות הפיזיולוגיות שיש לחושך על תפקוד הגוף והמח. ראשית, מומלץ לחולים בדיכאון עונתי לחשוף את עצמם לאור ולשמש כמה שיותר, על ידי טיולים ופעילויות ספורטיביות בשעות האור ובאוויר הפתוח (ככל שתנאי מזג האוויר מאפשרים זאת).

בנוסף, ובעיקר כאשר תנאי מזג האוויר גרועים במיוחד, יכול הטיפול לכלול מנורה מיוחדת בעלת תאורה עוצמתית, כאשר המטופל שוכב תחת המנורה למשך זמן מסוים בכל יום (בעבר השהות תחת המנורה הייתה ממושכת, אך מכיוון שהיום ידוע שתאורה מסוג זה עשויה להיות מסרטנת, קוצר משך הזמן המומלץ לשהייה תחתיה).

ראו גם:
דיכאון קדם וסתי