הפרעות ובעיות שינה

הפרעות ובעיות שינההפרעות ובעיות שינה הן בין התופעות השכיחות ביותר בקרב מטופלים פסיכיאטריים. במקרים מסוימים הפרעות ובעיות השינה הן תוצאה של ההפרעה הפסיכיאטרית עצמה, אך לא אחת מתברר כי מדובר בתופעת לוואי של הטיפול התרופתי הניתן למטופל. כמו כן, כמובן שבמקרים מסוימים ההפרעות הן תוצאה של שילוב בין השפעת הטיפול התרופתי לבין השפעת ההפרעה הפסיכיאטרית עצמה.

מאחר וכך הם פני הדברים, כאשר רושמים למטופל פסיכיאטרי תרופה פסיכיאטרית שעלולה לגרום לבעיות שינה, חשוב ליידע אותו על כך מראש וכן יש לברר האם הוא כבר סובל מבעיות שינה, על מנת שלא ייווצר מצב שבו תירשם לו תרופה פסיכיאטרית שעלולה להחמיר את הבעיות הקיימות.

כמובן שבמקרים מסוימים עלולות להופיע בעיות שינה במטופלים פסיכיאטריים, שאינן קשורות להפרעה הפסיכיאטרית או לטיפול התרופתי, אלא לגורם ראשוני אחר.

מה הם הגורמים להפרעות שינה בחולים פסיכיאטריים?

שתי ההפרעות הפסיכיאטריות שנהוג לקשר להפרעות שינה בשכיחות הגבוהה ביותר הן הפרעות חרדה ודיכאון על סוגיהן השונים. בנוסף לכך, הפרעות שינה מהוות את מנת חלקם של רבים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות והפרעת התמכרות לחומרים ממכרים. הפרעות שינה נפוצות גם כן בקרב הלוקים בהפרעה טורדנית כפייתית, פוביה חברתית ועוד.

כל אחת מההפרעות הפסיכיאטריות השונות שהוזכרו לעיל יכולה לגרום לפגיעה באיכות ובדפוסי השינה באופן שונה. כך לדוגמה הלוקים בדיכאון יכולים למשל לישון במשך שעות רבות במהלך היממה כאמצעי לבריחה מהמציאות המכבידה עליהם. לעומת זאת, הלוקים בהפרעה טורדנית כפייתית עשויים לסבול מנדודי שינה חמורים על רקע המחשבות הטורדניות שלא נותנות להם מנוח.

מטופלים הלוקים בחרדה עלולים לסבול מיקיצות לעתים תכופות על רקע פעילות יתר של מערכת העצבים הסימפטית והסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית עלולים לסבול מסיוטי בלהות לעתים תכופות ומחוסר יכולת להירדם לאחר היקיצה במהלך הלילה.

לצד ההפרעות הפסיכיאטריות עצמן, כפי שציינו, ישנן תרופות פסיכיאטריות שונות שעשויות להוביל להתפתחות של בעיות שינה. בין היתר מדובר בתרופות שונות נגד דכאון, אך גם תרופות לטיפול בבעיות שינה עלולות לגרום להפרעות שינה, בעיקר כאשר הן לא נלקחות בהתאם להוראות הרופא.

מה הם התסמינים של הפרעות ובעיות שינה?

בעיות השינה בחולים פסיכיאטריים יכולות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים, כשבין היתר הבעיה יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר יכולת לישון ברציפות במשך לילה שלם כתוצאה מיקיצות מרובות. מצד שני, ההפרעה יכולה להתבטא בעייפות מוגברת וחוסר יכולת לקום מהמיטה הגורמים לשינה מרובה במשך שעות רבות במהלך היממה.

ישנם אף חולים פסיכיאטריים הצורכים מזון מתוך שינה, ישנם שהולכים בשנתם, ישנם הסובלים ממעברים לא תקינים בין השלבים השונים של השינה ועוד.

בנוסף, הבעיות יכולות לבוא לידי ביטוי בשינה לא איכותית, ריבוי תנועות במהלך השינה, קושי ניכר להירדם, שינה במהלך היום וערנות במהלך הלילה, חוסר יכולת לישון יותר משלוש עד חמש שעות במהלך היממה ועוד. הפרעות השינה עלולות לגרום לעייפות מוגברת במהלך היום, קשיי ריכוז, ירידה ברמת הערנות ועוד.

כיצד מאבחנים בעיות והפרעות שינה?

האבחון הבסיסי של בעיות שינה מבוסס ברובו על התסמינים עליהם מתלונן המטופל ועל סקירה של גורמי סיכון כמו לדוגמה בירור בנוגע לתרופות שהוא נוטל, להפרעה הפסיכיאטרית ממנה הוא סובל ועוד. במקרים החמורים ביותר ייתכן כי המטופל יופנה לביצוע בדיקות יסודיות יותר במעבדת שינה. האבחון כולל אפיון של הפרעת השינה ממנה סובל המטופל וקביעת הגורם שהוביל להתפתחות ההפרעה.

כיצד מטפלים בהפרעות ובעיות שינה?

הטיפול בהפרעות ובעיות שינה משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה, למידת החומרה שלה, לאופן שבו היא באה לידי ביטוי ועוד. במקרים בהם מדובר למשל בתופעת לוואי של הטיפול התרופתי, ייתכן כי ניתן יהיה לטפל בבעיה פשוט על ידי החלפת התרופה הניתנת למטופל בתרופה אחרת שלא גורמת לבעיות שינה או הפחתת המינון התרופתי.

לעומת זאת, במקרים בהם הבעיות הן תוצאה של ההפרעה עצמה, ייתכן כי יהיה צורך לעשות שימוש בתרופות להשריית שינה כמו לדוגמה מלטונין או תרופות שונות ממשפחת הבנזודיאזפינים. כמו כן, במקרים בהם מקור בעיות השינה בהפרעה הפסיכיאטרית עצמה, בדרך כלל על ידי טיפול בבעיה הראשונית, יחלפו גם בעיות השינה.