שיפור הביטחון העצמי של המתבגר

דימוי עצמי נמוך במתבגריםהורים נוטים להבחין בהתנהגות של מתבגר שמרגיש טוב עם עצמו, ויכולים להיות ערים גם לשינוי בדימוי העצמי שלו.

סימני דימוי עצמי נמוך

הורים המבחינים בתסמינים הבאים, צריכים להבין שהמתבגר סובל מדימוי עצמי נמוך:
• ביקורת עצמית קשה.
דימוי עצמי נמוך בהשוואה למתבגרים אחרים.
• התמקדות בכישלונות ולא בהצלחות.
• חוסר ביטחון עצמי.
• ספק לגבי יכולותיהם להתמודד נכון עם משימות.

כיצד יכולים הורים לטפח דימוי עצמי משופר

דימוי עצמי מתפתח לאורך זמן, ואם הוא ירוד, ניתן לשפרו. אלו הצעדים בהם יכולים הורים לנקוט כדי לשפר את הדימוי העצמי של המתבגר:

למידה היא תהליך קבוע ללא קשר לגיל – ככל שילד מתבגר, ובכל גיל, הצלחתו בביצוע משימות מניבה ניצוצות תחושת שליטה ועונג. ככל שהילד מתבגר, משימות כגון למידה, תפקוד בחיים החברתיים, או ביצוע פעילויות ספורטיביות, מספקות לו הזדמנויות משלמות לבניית הערכה עצמית גבוהה.

כשהורים מלמדים את המתבגרים כיצד לבצע משימות, הם יכולים לסייע בהתחלה – אך בהמשך יש להניח להם להתמודד עם מה שהם יכולים, גם אם הם טועים. מומלץ להקפיד להעניק למתבגרים שפע הזדמנויות ללמידה עצמית, ניסוי וטעייה, ותחושת גאווה עם הצלחת ביצוע המשימה. יש להימנע מהצבת אתגרים חדשים קלים או קשים מדי.

יש לשבח את המתבגר, אך בחכמה – כמובן שמומלץ לשבח את הישגי המתבגר, וזוהי הדרך להראות לו שהוריו גאים בו. אך מחקרים מראים כי מספר שיטות להענקת שבחים למתבגרים, עשויות לפעול למעשה כבומרנג. לכן השיטות הנכונות לשבח מתבגרים הן:

לשבח מאמצים ולא הישגים קבועים

יש להימנע מהתמקדות בשבחים על תוצאות, כגון לקבל מאה במבחן, או איכויות קבועות, כגון כשהמתבגר חכם או אתלט מצטיין. סוג זה של שבחים עשוי להוביל מתבגרים להימנע מאתגרים, ובכך לאיים על "המוניטין" הטוב המשיג להם שפע שבחים.

במקום זאת, מומלץ למקד את רוב השבחים על מאמץ, התקדמות, והשקעה. לדוגמא, "עבדת קשה על הפרויקט הזה", או "אתה הולך ומשתפר עם כל מבחן", או "אני גאה בך על שלמדת כל כך קשה".

סוג זה של שבחים מעודד את המתבגרים להשקיע מאמץ במשימות, לעבוד לקראת השגת מטרות, ולהמשיך לנסות. כשהם עושים זאת, הם נוטים יותר להצליח.

לשמש כמודל ראוי לחיקוי

כשהורים משקיעים מאמצים בביצוע משימות יומיומיות, כגון ניקוי הגינה, הכנת ארוחה טעימה, שטיפת כלים או שמירה על ניקיון הבית, הם מהווים דוגמא טובה. המתבגר לומד להשקיע מאמצים ולהכין את שיעורי הבית, לנקות את חדרו ולהתארגן ביעילות בבוקר.

מודל טוב לחיקוי הוא התנהגות טבעית של ההורים. כשהורים מבצעים משימות בעליזות, או לפחות בלי לרטון או להתלונן, הם מלמדים את המתבגר לעשות אותו דבר. כשהם נמנעים מדחיינות ומתגאים על עבודה יפה, הם מלמדים את המתבגר להיות גאה בהישגיו.

אין צורך להמטיר על המתבגר שפע שבחים

שבחים מוגזמים גורמים לילד להרגיש שהישגיו אינם אמיתיים. לדוגמא, להגיד למתבגר שהחיבור שכתב נהדר, כשהוא יודע שהחיבור בינוני, יגרום לו לחוש שהוריו מזייפים שבחים.

במקום זאת מומלץ לומר לו: "אני יודע שזה לא החיבור הטוב ביותר שלך, אך לכולנו יש ימים לא מוצלחים. אני גאה בך שלא ויתרת". ניתן לחזק את השבח ולהוסיף: "מחר תכתוב חיבור טוב יותר".

איסור על ביקורת חמורה – כשמתבגרים מקבלים ביקורות חמורות תדירות, הם מגיבים בקלות בהתקף זעם. מילים קשות כגון "אתה כל כך עצלן!", מזיקות ולא תורמות לשיפור הביטחון העצמי של הילד. כשהוא קולט מסרים שלילים לגבי עצמו, הוא מרגיש רע עם עצמו, ופועל בהתאם.

להציב את הדגש על עוצמות – יש להבחין בהתנהגויות הטובות של המתבגר ובפעילויות הגורמות לו להנאה, ולוודא שהוא מקבל הזדמנויות לפתח יכולות אלו. טיפוח עוצמות עדיף על התמקדות בחולשות, וכך יכולים הורים לסייע למתבגר להרגיש טוב עם עצמו ולהצליח.

קראו עוד:

סכיזופרניה בגיל ההתבגרות