אנורקסיה

אנורקסיה היא הפרעת אכילה קשה ומסוכנת, אשר פוגעת בעיקר בבנות בגיל ההתבגרות או בתחילת הבגרות. במהלך המחלה, מתעוותת תפיסת הגוף של החולות והן מרגישות שמנות ודוחות, ולכן נמנעות כמעט לחלוטין מאכילה.

התפתחות אנורקסיה

ברב המקרים, אנורקסיה אינה מתחילה בבת אחת. מתבגרות רבות מתחילות להשוות את גופן לזה של בנות אחרות בסביבתן ולעיתים הן אף שומעות הערות לגבי משקל גופן. בדרך כלל המחלה מתחילה בדיאטה פשוטה ורגילה. כאשר הדיאטה מצליחה, מתחילה החולה לשמוע מחמאות, המשמשות עידוד להמשכת הדיאטה.

בשלב מסוים עשויה הנערה לאבד שליטה על הדיאטה. לאט לאט מספר הקלוריות שהיא מקציבה לעצמה באופן יומי הולך ויורד. הרעב המאפיין את תחילת התהליך הולך ונעלם והחולה מוצאת פעולות חלופיות במקום לאכול. בשלב זה ההתעסקות באוכל ובספירת קלוריות נעשית אובססיבית: החולה שוקלת את מזונה, עסוקה כל הזמן בספירת קלוריות ובחישובים של מה אכלה ואיך "שרפה" את מה שאכלה.

תפיסת הגוף מתחילה להתעוות ולמרות הירידה המאסיבית במשקל, החולה ממשיכה להרגיש שהיא שמנה ושהיא מוכרחה להמשיך בדיאטה. נערה מוגדרת כאנורקסית כאשר משקל גופה יורד מתחת ל-85% ממשקל הגוף הרצוי בהתאם לגיל ולגובה, ואצל נשים- כאשר נפסק המחזור החודשי. ישנן נשים הסובלות מהפרעות אכילה בזמן ההריון, בעיה המסכנת את האישה ואת חיי העובר.

אנורקסיה – סימפטומים נפוצים

בנוסף לעיסוק האובססיבי במזון ובקלוריות, להימנעות מאכילה ולירידה המאסיבית במשקל, מתאפיינת המחלה בסימפטומים נלווים נוספים: החולות מפגינות פחד של ממש מפני עלייה במשקל (גם כאשר הן במצב של תת תזונה קיצוני), תפיסת הגוף שלהם נפגעת, המחזור החודשי נפסק, החולות מרגישות רב הזמן שקר להן (מכיוון שנפגעת שכבת השומן המבודדת את הגוף), נשירת שיער מוגברת, יובש של העור או כתמים על הפנים וצמיחת פלומה עדינה על עור הפנים והגוף.

בדרך כלל, מלווה המחלה גם בסימפטומים נפשיים נוספים, כגון דיכאון, חרדה ותחושת בדידות (גם מפני שהחולות משקרות לקרוביהן, או נמנעות ממפגשים חברתיים בהם יאלצו לאכול בפרהסיה או לגונן על הדיאטה שלהן). לעיתים, מסגלות לעצמן חולות אנורקסיה הרגלים של בולמיה (קומורבידיות) ופועלות על מנת לטהר את גופן לאחר בולמוסי אכילה בלתי נשלטים (בהקאות, שלשולים, חוקנים או פעילות ספורטיבית מוגזמת).

גורמים לאנורקסיה

לאנורקסיה קיימים גורמים תורשתיים מוכרים, וכן גורמים ביולוגים הקשורים לנוירוטרנסמיטור במח באזור ששולט על התיאבון. יחד עם זאת, בדרך כלל הטריגרים העיקריים להתפתחות המחלה הם גורמים פסיכולוגיים, סביבתיים וחברתיים.

  • גורמים פסיכולוגים: הפרעות נפשיות כגון דיכאון עשויות להוות מצע להתפתחות אנורקסיה. בנוסף, אנשים פרפקציוניסטים, חרדים, ובעלי דימוי עצמי נמוך פגיעים יותר למחלה בהשוואה לאחרים.
  • גורמים חברתיים: החברה המערבית מעריצה רזון ומשקפת את הדרישה הזו לבנות כבר מגיל צעיר. בנוסף, משפחות מגוננות מידי או מזניחות או חסרות עקביות יוצרות צורך אצל הילדים להשיג שליטה. הדבר שהכי פשוט לשלוט בו הוא מה נכנס לפה.

אנורקסיה – השלכות המחלה

אנורקסיה היא מחלה מסכנת חיים, משום החלק מהחולות מסוגלות להרעיב את עצמן עד מוות (כ-5% מהחולות נפטרות בעקבות המחלה). בנוסף, עשויה המחלה לגרום לנזקים במערכת העיכול, בלב, בכליות ובשלד, להפסיק צמיחה לגובה, לגרום לאובדן פוריות, להחלשות המערכת החיסונית ועוד. כמו כן, היות ואנורקסיה שכיחה בגיל הנעורים ולקראת הצבא, מצב חמור של אנורקסיה עלול להוביל לקבלת פרופיל רפואי נפשי ואף שיחרור מהצבא על רקע הפרעה נפשית.

טיפול באנורקסיה

הטיפול באנורקסיה כולל התערבות של דיאטנית, שעליה להתייחס בכבוד לרצונה של החולה לרדת במשקל, להתאים לה תפריט בו תוכל לעמוד ויחד עם זאת- לדאוג לכך שלא תרד מתחת לרמה של תת תזונה. בנוסף, מצריכה המחלה התערבות של פסיכולוג או פסיכותרפיסט, אשר יתייחסו הן להפרעת האכילה והן לגורמים הפסיכולוגיים שהובילו למצב.

ראו גם:
דיכאון בגיל ההתבגרות