מהי אובססיה?

מהי אובססיהאובססיות הן מחשבות, רעיונות, ספקות, דחפים ודימויים החוזרים על עצמם באופן כפייתי. בדרך כלל האנשים הסובלים מאובססיות מודעים לחוסר ההיגיון שלהן וחווים אותם כשליליות, פולשניות ובלתי רצויות. האובססיות מתפתחות לרוב לגבי לכלוך, אלימות, סדר, דת ומיניות.

האובססיות נחוות בדרך כלל יחד עם קומפולסיות שהן התנהגויות כפייתיות שמטרתן הקלה על האובססיות. הסובלים מההפרעה מאמינים שיקרה להם דבר נורא אם לא יבצעו את הפעולות ההתנהגותיות הללו.

לעיתים מתפתח טקס כפייתי של ממש הכולל שלבים מסוימים שצריך לבצעם באופן מדויק. למשל הקשה מספר מדויק פעמים על שולחן ולאחריו רצף צעדים ספציפי. הכניעה לאובססיות ולקומפולסיות מפחיתה את החרדה באופן זמני, אולם לא מביאה להנאה.

ההפרעה מופיעה לרוב בשלבי הילדות או ההתבגרות ונמשכת שנים רבות עם שינויים בעוצמתה. רבים מהלוקים בהפרעה סובלים גם מדיכאון ומהפרעות אכילה. כ-1%-3% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעת אובססיביות-קומפולסיביות. בקרב אנשים הסובלים מתסמונת טורט, שכיחות הפרעת אובססיביות-קומפולסיביות היא 50%.

הגורמים להפרעה

  • הגישה הפסיכו-דינמית – מסבירה את ההפרעה בכך שמתחולל אצל הילד מאבק חזק בין דחפי האיד לבין מנגנוני ההגנה של האגו. פרויד טען שההפרעה מתפתחת בשלב האנאלי, עקב המאבק בין הדחפים של האיד לציפיות ההורים לחינוך ולניקיון. בניגוד להפרעות חרדה אחרות שהן לא מודעות, בהפרעת אובססיות-קומפולסיביות דחפי האיד מופיעים בתור אובססיות ומנגנוני ההגנה כקומפולסיות. ישנם 3 מנגנוני הגנה נפוצים בהפרעה: בידוד (המחשבות הטורדניות נחוות כחיצוניות ולא כחלק מהאישיות), ביטול (מבצעים מעשים שאמורים לבטל את הדחפים הבעייתיים) ותגובת היפוך (סגנון חיים שהוא הפוך לדחפים האסורים).
  • הגישה ההתנהגותית – ממקדת את תשומת הלב בקומפולסיות ולא באובססיות, כיוון שהן נוצרות באופן מקרי באמצעות התניה אופרנטית. כאשר חרדה הקשורה לאובססיות מתפוגגת בזמן של התנהגות מקרית, נוצר קשר בין ההתנהגות המקרית לבין התחושה החיובית שהיא הביאה. למשל, אם אדם חווה אובססית לגבי זה שהגוף שלו הוא מלוכלך, הוא יכול ללכת לשטוף ידיים כדי להקל על האובססיה. ברגע שנוצר קישור בין רחיצת הידיים לבין תחושת ההקלה מהחרדה, בכל עת שהוא יחוש מלוכלך, הוא ילך לשטוף ידיים, למרות שאין לכך השפעה אמיתית, מלבד האסוציאציה שנוצרה בזמן מסוים בין הרחצה וההקלה.
  • הגישה הקוגניטיבית – רואה בגורמים הבאים כגורמים לפיתוח ההפרעה:
  1. מצב רוח רע, הגורם להגברת השכיחות של המחשבות הבלתי רצויות.
  2. קודים מוסריים מחמירים האוסרים על דברים שהם קיצוניים וגורמים להופעה המחשבות הטורדניות, במיוחד מחשבות בעלות גוון אלים או מיני.
  3. אמונות לא נכונות לפיהן המחשבות השליליות עשויות לפגוע בהם או באחרים.
  4. אמונות שגויות כי ניתן לשלוט במחשבות באופן מלא.

אנשים אלה מאשימים את עצמם במחשבות השליליות ומנסים להפסיקן העזרת נייטרליזציה – דרכי חשיבה שמטרתן השלטת סדר פנימי. חיזוק אסטרטגית הנייטרליזציה עשוי להפוך לאובססיה או לקומפולסיה.

טיפולים בהפרעה

טיפול פסיכו-דינמי נוקט בשיטה של אסוציאציות חופשיות על מנת לחשוף את הקונפליקטים העומדים בבסיס ההפרעה. הבעיה היא שמחקרים מעלים ממצאים סותרים לגבי מידת היעילות של הטיפול.

  • טיפול התנהגותי – ישנם שני סוגים של טיפול התנהגותי בהפרעה:
  1. הכחדה – מניעת הקומפולביות. נמצא כי שיטה זו היא יעילה מאד. כאשר מונעים את ביצוע הקומפולסיות, מונעים את האפשרות לבטא את האובססיות, וכך ברגע שאין לאובססיות ערוץ ביטוי, עוצמתן תפחת.
  2. למידה ממודל – המטפל נחשף לגורם ממנו המטופל מפחד ובכך המטופל לומד שהגורם אינו מרתיע כפי שחשב בהתחלה.
  • טיפול קוגניטיבי – אימון להביטואציה – מעוררים את המחשבות האובססיביות שוב ושוב במטרה להפחית את רמת החרדה שהן מעוררות. בשלבים הראשונים תתעורר חרדה רבה ולאחר מכן היא תפחת באופן הדרגתי.