תוספי מזון מסייעים בטיפול בהפרעות נפש

הפרעה נפשית מוגדרת כמצב פסיכיאטרי המשלב אספקטים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים הסוטים מן הנורמה, ויוצרים מצוקה משמעותית אצל האדם החווה אותם או סביבתו.

כיום, מקובל לסווג הפרעות נפשיות לפי המדריך הסטטיטי האמריקאי DSM-4, או לפי המדריך הסטטיסטי למחלות ICD-10 . עם זאת, מעבר לסיווג, המדריכים הסטטיטיים לא מסייעים להבנה אודות היווצרות ההפרעה הנפשית.

תיאוריות טיפוליות שונות נותנת הסברים שונים לגבי היווצרות של הפרעה נפשית, וישנם מטפלים רבים המשלבים בין ההסברים השונים. למשל, מטפל פסיכואנליטקאי לרוב יסביר היווצרות של הפרעה נפשית מסוג נוירוזה בחוסר פתרון מתאים לקונפליקט האדיפלי בילדות.

לעומתו, מטפל אקזיסטנציאליטי יראה את ההפרעה הנפשית בחשיפה מוקדמת לתכנים הקשורים למוות, ואי אימוץ הגנות סתגלתיות סביב חרדת המוות, בדידות וחוסר משמעות.

מטפל קוגניטיבי התנהגותי יראה בהפרעה נפשית אימוץ דפוס התנהגות, רגש וקוגניציה לא אדפטיבי, הניתן לשינוי, ופסיכיאטרים רואים בהפרעה נפשית חוסר איזון ביוכימי במוח, ולכן ממליצים על טיפול תרופתי.

הסיבות להפרעות נפשיות

מגוון התיאוריות על היווצרות הפרעה נפשית איננו תופעה חדשה. למעשה, בכל תקופה באנושות, הפרעה נפשית קיבלה הסברים שונים. כך למשל בתקופת העת העתיקה ראו בהפרעה נפשית תוצר של כניסת שדים ורוחות אל גופו של החולה, בעוד בימי הביניים היה נהוג לחשוב שבעלי הפרעה נפשית כרתו ברית עם השטן, ורק במאה העשרים, עם התקדמות המדע, החלו להתייחס לתפקוד הביוכימי המוחי בהקשר להפרעות נפש.

בעשורים האחרונים, החלה להתפתח גישה נוספת, שלפיה חלק מההפרעות הנפשיות נגרמות ממחסור בויטמינים ומינרלים חיוניים.

הקשר בין חוסר תזונתי לבין הפרעות נפשיות

ב-1972 מהנדס כימי אמריקאי בשם ד"ר ביל וולש ערך ניסוי בנושא של הרכב דמם של אסירים בהשוואה לאוכלוסיה רגילה. ממחקרו עלה כי  בקרב האסירים נמצאה רמה נמוכה של מנגן, אבץ ונחושת לעומת נבדקים רגילים, וכי הם מאופיינים ברמת היסטמין גבוהה בדם. במחקר זה היה רמז לכך שחסרים תזונתיים קשורים באופן כלשהו להתנהגות לא נורמטיבית.

כעשור לאחר מכן ד"ר וולש חבר לד"ר קארל פייפר, שעסק בתחום של טיפול במחלות נפש כמו סכיזופרניה והפרעה ביפולרית, ויחד הם הקימו שני מרכזים רפואיים יחד אחד מחקרי והשני טיפולי. הם הראו כי מצבם של מטופלים שאובחנו עם דיכאון או סכיזופרניה הוטב לאחר טיפול תזונתי להשלמת החוסר של ויטמנים ומינרלים.

התגלית של ד"ר וולש וד"ר פייפר אינה מבטלת לטעמם את החשיבות של טיפול פסיכיאטר במקרים של הפרעות נפש, אלא מהווה גישת טיפול משלימה. למשל, כאשר אדם מתלונן על תחושת דיכאון, חוסר משמעות, עייפות ובדידות כדאי ראשית כל לבדוק את המצב הרפואי שלו.

האם הוא סובל ממחלה כלשהי שמשליכה על תפקודו הנפשי? האם יש לו חוסר כלשהו בויטמינים ובמינרלים שיכולים לגרום לחוסר איזון ביוכימי בעל תופעות לוואי נפשיות? רק לאחר שעורכים בירור רפואי מקיף, ואין ממצאים גופניים כלשהם, כדאי לבדוק את הנושא עם פסיכולוג או פסיכיאטר בעת הצורך. כמובן שלאדם שנמצא כבר בטיפול תרופתי, או במצב חירום כמו איום בהתאבדות או משבר פסיכוטי חשוב לתת מענה טיפולי מותאם מיידי.

משמעות הגילוי

לגילוי כי לתוספי מזון יש השפעה חיובית על סימפטומים של הפרעות נפשיות יש משמעות רבה. קודם כל, הגילוי נותן תקווה למטופלים ודרך טיפול יחסית פשוטה וזולה. מעבר לכך, ישנם מטופלים שעצם סיווגם כבעלי הפרעה נפשית מונע מהם להרגיש כשירים להתמודד עם היומיום.

אדם שנמצאה אצלו בעיה בחוסר ויטמנים או מינרלים, ונאמר לו שזה יכול להסביר את מצבו הנפשי, עשוי לחוש הקלה שהבעיה היא גופנית וניתנת לפיתרון. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהפרעות נפשיות לא נובעות רק מחסרים תזונתיים, וישנם מטופלים שעלולים לחוות תסכול ואכזבה, אם ייטו להאמין שהבעיה היא רק בחסרים של ויטמינים ומינרלים.

ראו גם:
ויטמין D ומחלות נפשיות

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום