פירומאניה

פירומאניהאנשים הלוקים בפירומאניה מציתים שריפות באופן מכוון לצורך הפגת מתחים ולחצים פנימיים. אין להם מניע של רווח כלכלי או פוליטי, בניגוד לסוגים אחרים של מציתי שריפות.

הלוקים בהפרעה נוטים להתלהב מאד ממכוני כיבוי אש ומכבאים, עד כדי כך שהם לעיתים בעצמם מחפשים עבודה בתור כבאים. למעשה מדובר בהפרעה הקשורה בשליטה בדחפים בדומה להפרעות כמו קלפטומניה, הימורים וטריכטילומניה.

אחת החידות לגבי פירומאניה היא שאין לה מניע ברור. ברור שהיא מערבת בעיה בשליטה בדחפים, אך רבות עדיין לא ידוע בכל הנוגע להפרעה. לצורך אבחון, חייבים להיות חמישה קריטריונים: הצתת אש מספר פעמים, מתח או עוררות לפני ההצתה, תחושה של הקלה בזמן ההצתה או בזמן הצפייה בהצתה בשלב מאוחר יותר, עניין רב באש ובמאפייניה והיעדר גורמים מניעים אחרים כמו כסף או נקמה להצתה.

נמצא שבקרב נשים שהתגלתה אצלן ההפרעה ישנה היסטוריה של פגיעה עצמית, התעללות מינית וטראומות פסיכולוגיות. הוצע שפירומאניה יכולה להיות התקה של תוקפנות, מה שנפוץ בקרב אנשים שחוו טראומה מינית. ייתכן שמדובר בניסיון להשפיע על הסביבה ולשפר את הדימוי העצמי כאשר כל האמצעים האחרים לא עלו יפה. ייתכן כי מדובר באמצעי לתקשר עם הסביבה לאנשים בעלי כישורים חברתיים לקויים.

פירומאניה היא תופעה נדירה, רק פחות מ-1% מהאוכלוסיה לוקים בה, רובם המכריע הם גברים והיא מתגלה בדרך כלל כבר בילדות. ממצאי מחקרים לא העלו יסוד תורשתי בבסיס ההפרעה.

פרופיל נפוץ של פירומן

גיל, מגדר

גילאי 16-28, גברים

הפרעות נפשיות ומומים פיזיים

נפוצים מאד, נטייה לפסיכופתלוגיה ולדפוסים אובססיביים-קומפולסיביים

יכולות לימודיות

רמת הישגיות נמוכה וביצועים לקויים בתחום הלימודי

רקע משפחתי

מדובר בילדים להורים קשוחים או מזניחים רגשית ולעיתים דפוס ההורות איננו עקבי

סטטוס חברתי

מעמד הביניים או מעמד גבוה

הסתגלות חברתית, זוגית ומינית

בעיות ביצירת קשרים חברתיים, תפקוד מיני לקוי

ניסיון תעסוקתי

עבודות בדרג נמוך, מה שמוביל לתסכול רב

פשיעה

נטייה לברוח מהבית, גניבות, פריצות, ועבירות רכוש

אישיות

תחושת חוסר התאמה, חוסר ביטחון עצמי, בדידות, צורך בכוח ומעמד, חוסר יכולת לקבל מרות

הלוקים בפירומאניה נחשבים לחולי הנפש המהווים סכנה לציבור, ולכן נשלחים לאשפוז כפוי במרבית המקרים. ההצתות נעשות באופן לא מאורגן ופעמים רבות ישנן "אזעקות שווא", אותן נהנים מאד לבצע הלוקים בהפרעה. יש להם מעט הערכה לגבי חיי אדם ולגבי רכוש העלול להינזק מההצתה. נדמה שהם למעשה אחוזים במצב של טרנס בו ישנו ניתוק של חלקי התודעה והחלק הדומיננטי והיחיד שמקבל משמעות הוא החלק של הריגוש הנובע מההצתה, בתהליך זה האמצעים מאבדים ממשמעותם בדך להשגת המטרה.

אין ללוקים בהפרעה מניע מודע למעשיהם, למרות שהם מודעים באופן מלא להצתה. נדמה שנעדר מהם הזיכרון לטווח קצר בעת ביצוע ההצתה. משום כך, אנשי מקצוע מגדירים את המניע כשילוב של מניע פתלוגי ולא פתלוגי. רבים מהם יחזרו לזירת הפשע, יודו בקלות במעשה ההצתה או לחילופין אף יסגירו את עצמם למשטרה וישתפו פעולה בקלות במהלך החקירה.

חלק מהמקור להפרעה היא מידת החשיפה של ילדים למצתים ולמקורות הצתה אחרים, כמו גם רעיונות שהם מקבלים מסרטים ומסדרות טלוויזיה. כאן גם טמון פיתרון חלקי להפרעה. במידה ותימנע מילדים חשיפה למקורות הצתת אש ויינתן חינוך נכון בתחום מצד ההורים, ניתן למנוע את ההפרעה.

הטיפול בהפרעה (לאחר שכבר החלו לצוץ תסמינים, כלומר לא בשלב של מניעה), כולל ניסיון לאתר מה הם הרגשות השליליים אותם מנסים בעלי ההפרעה להדחיק, העלאתם וניסיון ממוקד לטפל בהם. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נמצא כיעיל. חשוב להתחיל לטפל בהפרעה בשלב מוקדם, שכן מחקרים העלו כי הצלחת הטיפול נמוכה יותר בקרב מבוגרים בהשוואה לילדים.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום